לפני כמה חודשים, החלטתי שאני רוצה לשדרג את הניקיון בבית. זה התחיל ברצון לעשות שינוי קטן - להשאיר את הסלון נקי יותר, אבל כמו שאתם יודעים, הדברים מתפתחים сами по себе. באותו שבוע בדיוק קיבלנו אורחים בלתי צפויים, והלחץ גרם לי להבין עד כמה הצורה שבה אנחנו חיים משליכה על התחושות שלנו.
בעלי ואני ישבנו בסלון שממש היה צריך טיפול מהיר. נזכרתי במבט של אמא שלי כשהייתי קטנה - היא תמיד אמרה שהניקיון מתחיל מלמעלה ולא מלמטה. אז במקום להתחיל עם המטלית לרצפה או השואב אבק, החלטתי לפנות ליחידות אחסון שעמדו מיותמות ואגרו ערימות של דברים שלא השתמשנו בהם שנים.
כשהתחלתי לדלוק אחרי האור הקטן שנשבר מהמנורה ולקטוף כל דבר שבאמת לא היה צורך בו, גיליתי משהו מדהים - עושר רגשי! פתאום מצאתי תמונות ישנות ממסיבות יומולדת בעבודת יד ושאר פריטים שהזכירו לי חוויות מתוקות מהעבר. גם כשקרצפתי קצת מעל העלים הכחולים של הפוטוסנטיה שלי, הייתי חייבת להרחיב את לבי ולא רק ללכת למטרה הישירה של "להבריק".
בתוך התהליך הזה הבנתי שהניקיון הוא הרבה יותר מעסק טכני; הוא גם הצלחה רגשית ונפשית. נתפסנו בבלאגן העונתי ובפריטים שאגרנו אך לא באמת עושים לנו טוב בלב.
טיפ קטן שלי: כשאתם מנקים את הבית שלכם, הקדישו זמן איכות לפריטים שסובבים אתכם; תבדקו אם הם מביאים לכם שמחה או סתם תופסים מקום. אולי תמצאו משהו שתמיד רציתם למצוא ואולי גם תשמעו קול פנימי שאומר שזה הזמן לומר שלום לכמה דברים שתפסתם מהם חזק מדי.
בסופו של יום גיליתי שניקיון פנים וחוץ יכול להיות מהלך משחרר ומInspirational ממש לקראת המפגש הבא שלנו עם אנשים שאנחנו אוהבים... בלי קשר אם הריצפה הייתה זקוקה לקרצוף נוסף או לא.
אז איך אתם מרגישים היום לגבי הבית שלכם? ✨